גזר דין בתיק ת"פ 9269-04-12

1. שלושת הנאשמים הורשעו ביום 17/3/13 על פי הודאתם, לאחר הסדר טיעון לעניין תיקונו של כתב האישום, בכתב אישום מאוחד ומתוקן, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973 והסתייעות ברכב לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961.

אין הסדר סגור לעניין העונש, אולם הוסכם, כי בעניינו של הנאשם 1, סלים אלחואסה, המאשימה תטען לעונש של 12 שנות מאסר ובעניינם של הנאשמים 2 ו-3, מוחמד סוארכה ואיאד זנון, המאשימה תטען לעונש של 10 שנות מאסר לריצוי בפועל. עפ"י ההסדר ההגנה תוכל לטעון באופן חופשי בנוגע לכל אחד מהנאשמים. בנוסף לאמור, ביקשה המאשימה  להשית גם מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון נהיגה ממועד גזר הדין. הוסכם בין הצדדים שפסילת רישיון הנהיגה תחל ביום גזר הדין.

2. על פי עובדות כתב האישום סמוך לתאריך 20/3/12 קשר הנאשם 1 קשר לביצוע פשע, עם תושב ירדן שזהותו לא ידועה, להעביר לידיו סמים מסוכנים מסוג הרואין וקוקאין. במסגרת הקשר צירף נאשם 1 לקשר את נאשם 2 ומאוחר יותר גם את נאשם 3 על מנת שיגיעו יחד עימו לנקודת המפגש, יקבלו וישאו את הסמים המסוכנים מנקודת המפגש. במסגרת הקשר נסעו בבוקר ה- 20/3/12 הנאשמים ברכב מזדה כאשר נאשם 2 נוהג ברכב, לכיוון גשר "חיון", הסמוך לנקודת המפגש. סמוך לשעה 17:00 הבחינו בלשי משטרה ברכב הנוסע באופן מחשיד והחלו לעקוב אחר תנועתו. הנאשמים חזרו ונסעו מספר פעמים מצומת מנוחה לאזור נקודת המפגש עד שבשלב מסוים ירדו מהרכב שניים מהנאשמים לכיוון נקודת המפגש בעוד השלישי נותר ברכב. שני הנאשמים נטלו בנקודת המפגש תיק ושק אשר הכילו סם מסוכן מסוג הרואין במשקל של 20.004 ק"ג מחולק ל- 40 אריזות וסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 5.010 ק"ג המחולק לחמש אריזות וכן תערובת במשקל של 32.171 ק"ג מחולקת ל 64 אריזות וחזרו עם הסמים המסוכנים והתערובת לרכב, הכניסו את הכל לתא המטען ונסעו כשנאשם 2 נוהג ברכב. בלשי המשטרה הקימו מחסום על מנת לחסום את ציר התנועה ולעצור את הנאשמים. כשהנאשמים הבחינו במחסום, הם עצרו את רכבם בצד הדרך כ- 30 מ' לפני המחסום וכח נוסף שעקב אחרי הרכב עצר את הנאשמים ונטל את הסמים ואת התערובת.

יצויין, כי בנוגע לתערובת שנתפסה, בכתב האישום המקורי רשמה התביעה בסעיף 7 בשורה 3 לאחר המילים "הסמים המסוכנים": "וכן 32.171 ק"ג תערובת המכילה אינדיקציה לסם מסוכן מסוג הירואין בריכוז נמוך מאד". בכתב האישום המתוקן נרשם: "וכן תערובת במשקל 32.171 ק"ג מחולקת ל 64 אריזות", כלומר לא נאמר שיש אינדיקציה כלשהי לגבי טיב התערובת.

עוד יצויין, כי בעמוד 84 לפרוטוקול הדיון הצהירו ב"כ הצדדים:

"הוסכם ביננו כי בנוגע לעובדות כתב האישום באי כוח הנאשמים יטענו שהנאשמים סברו שיקבלו חשיש אך לא שללו את האפשרות שזה יהיה סם אחר ועצמו עיניים שהסם יהיה כמפורט בכתב האישום, מה שגם היה בפועל. התביעה תטען שהנאשמים לא סברו שיהיה דווקא חשיש אלא עצמו עיניים באופן כללי לשאלה מה הוא סוג הסם שיקבלו".

3. עלי זנון, אביו של הנאשם 3, העיד לעניין העונש, מדבריו עלה, כי הנאשם 3 שירת בצבא כגשש במשך שלוש שנים וכי העד שירת בצבא קבע במשך 28 שנה. לטענתו, מצבה של משפחת הנאשם 3 אינו טוב. העד ביקש להקל בעונשו של הנאשם למען ילדיו. העד טען שמעשי בנו הם בושה והוא פגע במשפחה שנאלצה  לשלם את הוצאות המשפט. לדבריו, אם הנאשם ביצע את העבירות, יש להענישו בחומרה, אך הוא מבקש להתחשב בו.

הוגש סיכום מידע רפואי אודות נאשם 1, לפיו הנאשם 1 סובל מאוסטיאופורוזיס ומפריצת דיסק בגב ובעיות שונות.

4. מתסקיר שירות המבחן בעניינו של נאשם 1, סלים אלחואסה, עולה כי הנאשם בן 67 נשוי ואב לארבעה. מתגורר בשבט אלעזזמה מקיים את משפחתו מקצבאות המל"ל. מסר כי הוא סובל ממחלת הראומטיזם ובגין כך מקבל טיפול (הדבר עולה גם מנ/א סיכום מידע רפואי אודות נאשם זה). הנאשם עצור מזה כשנה. השירות התרשם כי קיים פער בין אופן ניהול אורח חייו עד כה לבין בחירתו לפעול באופן לא חוקי בגילו המתקדם. יתכן ומצב לחץ ומצוקה כלכלית הביאו אותו לפעול כפי שפעל. באשר לעבירה, הנאשם הודה בפני השירות בביצועה ולקח אחריות על חלקו ועל כך שהציע לנאשם 2 לחבור אליו. בסיום התסקיר סבר השירות כי יש מקום להטיל על הנאשם 1 עונש של מאסר בפועל שיהווה גורם מרתיע ומחדד גבולות עבור הנאשם 1.

מתסקיר שירות המבחן בנוגע לנאשם 2, מוחמד סוארכה, עולה, כי הנאשם בן 55 מתגורר בביר הדאג'. נישא לשלוש נשים ואב לשמונה ילדים. אשתו הראשונה נפטרה ממחלת הסרטן.  טרם מעצרו לא עבד ופרנס את משפחתו מקצבאות המל"ל, אולם קודם לכן             לאורך השנים עבד בעבודות שונות בחברות לעבודות עפר וחברות מודדים. עקב בעיות בריאות כגון פריצת דיסק, בעיות בלב וכו' חדל לעבוד. השירות התרשם מאדם בעל תחושת קורבנות ותחושה של ניצול בכל הנוגע למעורבתו בתיק זה. דבר אשר מקשה עליו לקחת אחריות על חלקו באירוע. הוא אמנם מודה במיוחס לו, אך טוען שלא ידע שמדובר בשקי סמים וכי הסכים לעזור לנאשם 1 להעביר שקים לאחר שזה הפציר בו כי עבור העבודה יקבל תמורה כספית ומתוך כך שידוע לו שנאשם 1 מצוי במצוקה כלכלית. גם בעניינו סבר השירות, כי יש להשית עליו עונש מאסר בפועל שיחדד עבורו את הגבולות ויבהיר לו באופן ברור את המחיר להתנהגותו.

בעת הדיון בבית המשפט ביום 12/6/13 הוקרא לנאשם 2 הקטע בתסקיר שלכאורה סותר את הודאת הנאשם בבית המשפט, הנאשם וב"כ הודיעו כי הנאשם 2 לא חוזר בו מהודאתו בבית המשפט.

            מתסקיר שירות המבחן בנוגע לנאשם 3 עולה, כי הנאשם בן 37, נשוי לשתי נשים ואב          לשלושה ילדים, מתגורר בירוחם ועובד כפועל יצור באחד מהמפעלים באזור. הנאשם          שיתף את השירות בכך שנשותיו רוצות להתגרש ממנו בשל מעורבותו בתיק זה והעובדה       שהוא לא יכול לפרנסן כעת. הנאשם שירת שירות צבאי מלא כגשש. הנאשם שוהה במעצר מחודש מרץ 2012 ומשמש כאסיר תומך לאסירים חלשים שמגלים קשיי     השתלבות במעצר ומגלה בתפקידו זה רצינות ואחריות. בהתייחסו לעבירה מסר הנאשם 3           כי הנאשם 2 הציע לו לבצע את העבירה. לדבריו שני הנאשמים האחרים תיאמו לקבל את        הסמים והוא נשאר ברכב לתצפת ובתמורה לכך הובטח לו תגמול כספי. עוד הוא מסר כי     ביצוע העבירה היה בלית ברירה על מנת לשפר את מצבו הכלכלי. השירות התרשם שהנאשם מפחית ממשמעות מעורבותו בעבירה ומהפוטנציאל הפוגעני שבה, תוך שתולה           את האחריות להתנהגותו בגורמים חיצוניים ושבעיתות מצוקה כלכלית עלול לפעול ללא       שיקול דעת לצורך סיפוק צרכיו. גם לגביו סבר השירות, כי קיים צורך בענישה מרתיעה           שתחדד עבורו את הנזקים וההשלכות של התנהגותו.

5. לנאשמים 1 ו- 3 אין הרשעות קודמות.

מגיליון ההרשעות של הנאשם 2, עולה, כי לנאשם יש הרשעה משנת 1998 בגין עבירת החזקת סמים שלא לצריכה עצמית בגינה נידון למאסר בפועל למשך שנתיים ומאסר על תנאי. כמו כן, לנאשם 2 רישום פלילי בין השנים 84 ועד 96 גם בעבירות החזקת נכס חשוד, שבל"ר ונטישה במקום אחר, רכישת/החזקת נשק שלא כדין, 2 עבירות גניבה, תקיפה סתם ואיומים.

6. ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש טענה, כי כתב האישום מגולל מסכת אירועים המצביעה על כך שהנאשמים היו חדורי מטרה להפיץ בתוך שטחי המדינה כמות גדולה של סמים וזאת אך בשל בצע כסף. לטענת התביעה, החומרה הנעוצה בעבירות הסמים היא בשל הנזק הרב שהסם גורם, לא רק למשתמשים בו ולבני משפחותיהם, אלא לחברה כולה. יש צורך להילחם בכל חוליה וחוליה בשרשרת יבוא הסם והפצתו באמצעות הטלת עונשי מאסר משמעותיים. הענישה המחמירה נועדה לגמול לעבריינים על העיסוק בסם אשר עלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו. כמו כן, לשימוש בסם השפעה קשה על גופו ונפשו של המשתמש וגם החברה משלמת מחיר כבד כתוצאה ממעשיהם של המכורים לסם שמבצעים לרוב עבירות פליליות שונות כדי לרכוש את הסם.  לאור האמור, מידת הפגיעה בערך החברתי המוגן היא גדולה מאד ומדיניות הענישה הראויה היא עונשי מאסר משמעותיים שיש בהם כדי להרתיע את מי שהורשע בעבירת סמים. באשר לנסיבות ביצוע העבירה יש מספר אלמנטים המעידים על חומרה ביניהם כמות הסם הגדולה שאינה לשימוש עצמי ומטרתה היא הפצתו לאזרחי המדינה כאשר פוטנציאל הנזק האפשרי מכמות כזו הוא עצום. הנאשמים בתפקידם כבלדרים משמשים חוליה מרכזית בהפצת הסם אשר בלעדיה העסקה לא היתה מבוצעת. עוד טוענת המאשימה, כי טענתם של הנאשמים, כי עצמו עיניהם לאפשרות שמדובר בסם מסוכן כאמור בכתב האישום וסברו שמדובר בחשיש אין בה להפחית מחומרת מעשיהם. באשר לנסיבות האישיות של הנאשמים, מהתסקירים עולה שמטרת ביצוע העבירה היתה השגת כסף קל לשיפור המצב הכלכלי תוך לקיחת הסיכון בביצוע העבירות. שירות המבחן המליץ בנוגע לשלושתם על השתת מאסר בפועל שיהווה גורם מרתיע. כמו כן, טוענת ב"כ המאשימה, כי העובדה שלשניים מתוך השלושה אין עבר פלילי נדחקת לפינה היות והנסיבות האישיות בעבירות סמים לא מקבלות עדיפות על פני נסיבות ביצוע העבירה.

7. ב"כ הנאשם 1 בטיעוניו לעונש ביקש לתת חשיבות לתיקון כתב האישום כך שהנאשמים לא מואשמים ביבוא סם, אלא לכל היותר בבלדרות וכן שהושמטו המילים "תערובת המכילה אינדיקציה לסם מסוכן מסוג הרואין בריכוז נמוך מאד" והם הודו בכתב האישום המתוקן רק במילה "תערובת". ב"כ הנאשם 1 הדגיש כי הנאשם 1 ללא עבר פלילי, בן 67, תיפקד כאדם נורמטיבי עד קרות האירוע והודה מיד בחקירתו, לקח אחריות וטען, כי חשב שמדובר בסם מסוג חשיש וכן הודה שהוא המעורב העיקרי מבין שלושת הנאשמים. 

כמו כן, ראה לנכון לציין שהעובדה שבכתב האישום נרשם לגבי נאשם 1 שיצר קשר עם "ירדני", אינה מרמזת על כך שהנאשם 1 קשר קשר לייבא סם מירדן, אלא מדובר באדם שהוא ממוצא ירדני אך הוא תושב ישראל.

יאמר כבר עתה, כי הנאשם 1 לא הורשע בעבירה של יבוא סם מסוכן ועל כן לעובדה זו משמעות פחותה, אם בכלל, אך יצויין גם כי טענת הסנגור אינה נכונה, שכן בכתב האישום המתוקן נרשם שנאשם 1, "קשר קשר לביצוע פשע עם אדם תושב ירדן...".

כמו כן, באשר לענישה סבר ב"כ הנאשם 1, כי נכון יהיה להשית עונש שנע בין 4-5 שנות מאסר. לגבי הטלת קנס, ב"כ הנאשם ביקש שהקנס יהיה מתון שכן הנאשם 1 נכה המתקיים מקצבת המל"ל.